החלטה בתיק בש"פ 5306/13

א.             ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט י' שפסר) במ"ת 33554-06-13 מיום 25.7.13, במסגרתה הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. עניינה של הפרשה עבירות של סחר בסם מסוכן וקשירת קשר לביצוע פשע.

רקע

ב.             כנגד העורר, יליד 1971, ושניים נוספים הוגש (ביום 17.6.13, בת"פ 33509-06-13) כתב אישום המייחס לעורר באישום הראשון עבירות של סחר בסם מסוכן לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, וקשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; כנטען באישום הראשון, עובר ליום 19.7.12, שוחחו ביניהם בטלפון מספר פעמים סוכן משטרתי סמוי (להלן הסוכן), ששהה במאסר בכלא מעשיהו באותה תקופה, שוטר שהופעל כסוכן סמוי המכונה יוסי (להלן יוסי) ונאשם 1, וזאת במטרה לבצע עסקה למכירת סם מסוכן מסוג קוקאין. נטען, כי ביום 19.7.12 בסביבות השעה 1600, התקשר נאשם 1 ליוסי והציע לספק לו 50 גרם קוקאין, במחיר של 450 ש"ח לגרם, ובסך הכל 22,500 ש"ח. לשם ביצוע העסקה, נפגשו השניים במתחם הסינמה סיטי בצומת גלילות בשעה 1800 לערך. יוסי נכנס לרכבו של נאשם 1 והשניים נסעו לרעננה. במהלך המפגש שוחחו השניים טלפונית עם הסוכן מספר פעמים, ובעת הנסיעה שוחח נאשם 1 עם העורר לעדכנו כי הם בדרכם אליו. בדרכם למפגש עם העורר, עצרו השניים בדירה ברעננה, שם ספרו את הכסף שהביא יוסי תמורת הסם. לאחר שיחה נוספת שערכו נאשם 1 והעורר, לתיאום השלמת העסקה, נסעו נאשם 1 ויוסי למקום המפגש בסמוך לביתו של העורר ברעננה. למקום הגיעו שני אנשים, רכובים על קטנוע, שזהותם אינה ידועה למאשימה, וברשותם הסם. נאשם 1 ויוסי עלו לביתו של העורר, שם שקל העורר את שקיות הסם, תוך שהוסיף להן מספר גרמים של סם שהיו בארון מטבח ביתו, כך שבסך הכל העביר ליוסי כ-50 גרם סם מסוג קוקאין. יוסי מסר לעורר את התמורה בסך 22,500 ש"ח ועזב את המקום, לא לפני שנענה לבקשתו של נאשם 1 ומסר לו מעט מהסם לשימוש עצמי בו במקום. עם הגשת כתב האישום עתרה המשיבה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ג.              בדיון מיום 25.6.13 הסכים בא כוחו של העורר לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ובית המשפט (השופטת מ' ברנט) הורה בהחלטתו על עריכת תסקיר מעצר.

ד.             תסקיר שירות המבחן מיום 23.7.13, המבוסס על ראיון שנערך עם העורר ועם בני משפחתו המוצעים כמפקחים, מגולל את קורות חייו של העורר. צוין, כי העורר מקיים קשרים שוליים בתחום הסמים, ומתקשה להבין את המניע ליצירת קשרים אלה. שירות המבחן התרשם מן העורר כבעל דפוסי חשיבה והתנהלות בעייתיים, בלא יציבות במישור התעסוקתי, וציין כי משליך את הידרדרותו על מצבו הכלכלי, ללא הכרה בגורמים שעומדים מאחורי קשייו ומציאת דרכים חלופיות להתמודדות נורמטיבית איתם. עם זאת התרשם השירות לחיוב מן החלופה שהוצעה על-ידי העורר בבית אחותו, תחת  פיקוחם של אחותו, אמו, גיסו ואחיו. צוינה התאמתם של המפקחים המוצעים לעורר והבנתם את תפקיד הפיקוח והאחריות הכרוכה בו, וכן, כי חרף הסיכון במצבו של העורר, להערכת שירות המבחן מגיב הוא לגבולות חיצוניים. שירות המבחן המליץ איפוא על שחרור העורר למעצר בית בחלופה המוצעת, וכן על העמדתו בפיקוח מעצר של שירות המבחן למשך שישה חודשים, תוך שילובו במסגרת טיפולית.

החלטת בית משפט המחוזי

ה.             ואולם, ביום 25.7.13 הורה בית המשפט (השופט י' שפסר) על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט ציין, כי אין זה מפגשו הראשון של העורר עם רשויות החוק, שכן לחובתו שתי הרשעות, אחת מהן נושאת שתי עבירות סמים (אמנם, מדובר בהרשעה ישנה). הוזכר, כי העבירה המיוחסת לעורר מקימה עילת מעצר סטטוטורית, וכי על רקע חזקת המסוכנות בכגון דא נקבע הכלל שבעבירות של סחר בסמים חלופת מעצר ככלל אינה מספקת להפגת המסוכנות, ויש להורות על שחרור לחלופת מעצר במקרים חריגים. בית המשפט קבע, כי בהתחשב "בהיקף הגדול שסחר בו המשיב (פי 166 מהכמות הנחשבת כמות מסחרית עפ"י החוק), בעובדת היותו בעל עבר פלילי הכולל הרשעה גם בתחום הרלוונטי, ונוכח התרשמות שירות המבחן מאישיותו, דפוסי חשיבותו והתנהלותו, איני מוצא כי ניתן בנסיבות אלה למנותו בין המקרים החריגים המצדיקים שחרורו של המשיב לחלופה, אף לא בתוספת איזוק אלקטרוני". זאת, אף שבית המשפט ציין את התרשמותו לחיוב מן המפקחים המוצעים, שהם "אנשים נורמטיביים, בעלי רצון כן לסייע למשיב", והמבינים את האחריות שבפיקוח.

הערר והדיון

ו.              כלפי החלטה זו הוגש (ביום 28.7.13) הערר הנוכחי במסגרתו נטען, כי שגה בית משפט קמא משלא קיבל את המלצת שירות המבחן לשחרר את העורר לחלופת מעצר, וזאת כאשר שירות המבחן ובית המשפט התרשמו לחיוב מהמפקחים המוצעים. כן נטען, כי עברו הפלילי של העורר זניח, וכי לא מדובר במי שמטה לחמו הוא סחר בסמים. עוד נטען, כי אין ליחס כל משקל להכחשת העורר את המיוחס לו בפני שירות המבחן, וכי אין מעצר משמש כמקדמה למאסר. לפיכך התבקש לקבל את הערר ולהורות על שחרור לחלופת המעצר שהוצעה.

ז.              בדיון טען עו"ד אבנון לעורר, בנוסף לעניין התסקיר, גם כי באותו יום בו ניתנה החלטת המעצר הנוגעת לעורר, ניתנה החלטת שחרור על-ידי אותו מותב באותו פרשה (מ"ת 33451-03-13 מדינת ישראל נ' שגיא עוז), בתיק שנסיבותיו דומות והנאשם גם היוה זרוע מרכזית במעשים ולו עבר פלילי כבד מאוד בעבירות שונות. נטען, כי המפקחת שם היא חברתו לחיים של אותו נאשם, ולא מפקחים בעלי נסיון חיים כבענייננו - וחרף זאת ניתנה החלטת שחרור, בשונה מענייננו.

ח.             עו"ד חינאווי טענה למדינה, כי הפרשה מעידה על היות העורר ב"לב ליבו של הסחר"; ולכן גם אם המפקחים טובים, השאלה היא האמון בעורר. לעניין שגיא עוז, נטען כי לו רקע רפואי קשה שהובא בחשבון.

הכרעה

ט.             לאחר העיון, ולא בלי התלבטות מסוימת, החלטתי שלא להיעתר לערר. אודה כי ההבחנה בין שני המקרים בהם מדובר, עניינו של שגיא עוז ועניינו של העורר, היא הבחנה דקה למדי: אכן, לכאורה היתה התרשמות שירות המבחן מן העורר פחות טובה מהתרשמותו מן המקרה האחר, אך באה המלצה; וסוג הסם וכמותו וגם התמורה דומים. עניינו של הנאשם האחר אינו בפני, ואמנם יש הבחנה מסוימת בין השניים, שכן עבירות שגיא עוז לא היו בתחום הסמים בעבר - אולם עברו מכל מקום מכביד, כעולה מן הרישום הפלילי. לא אכחד איפוא כי תחושתי אינה נוחה כדבעי, אלא אם היה הנושא הרפואי - שאין בידי פרטיו - מרכזי בהכרעה. ואולם, ככל שמבקשים אנו למנוע הפליה, ואכן יש לכך חשיבות - דומני כי בנידון דידן מכריעים האינטרס הציבורי והמסוכנות לעניין סחר בסמים. אף שער אני כמובן למצוות המחוקק לבחון חלופה, ככל הניתן - מקום שעסקינן בסחר בסם קשה, קוקאין, בכמות רצינית, והעורר שוקל את הסם בביתו ומוסר סם נוסף, קרי, לכאורה עובד "מקצועית", המסוכנות בתום זה מקשה להלום חלופה; הנותן יד בגדרי סחר לפוטנציאל של הפלת רבים ברשת הסם, מסוכנותו ראויה ככלל - כנודע - למעצר עד תום ההליכים. את שני המבחנים של המעשה והעושה (בש"פ 6700/04 מדינת ישראל נ' גרה (2004, מפי השופט עדיאל)) אין העורר צולח; על המעשה כבר דובר, ואשר לעושה, בעברו של העורר נכללת עבירה בתחום הסמים (לרבות החזקה שלא לצריכה עצמית), אמנם לפני שנים לא מעטות (הרשעה משנת 2000), אך בעיקר מעוררת הפרשה הנוכחית חשש מסוכנות משמעותי.

י.              אכן, שירות המבחן המליץ והמפקחים נורמטיביים, אך מי שגילה לכאורה תעוזה של סחר מעין זה בסם קשה - האמון שאפשר ליתן בו בנסיבות הוא מועט, למרבה הצער.

יא.           תרופתו של העורר היא קיום המשפט העיקרי בהקדם. איני נעתר, כאמור, לערר.  

           ניתנה היום, ל' באב תשע"ג (6.8.2013).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    רח